18. מיץ, פטל וחיות אחרות
חזרתי הביתה ומצאתי חתול זר. מסתבר שהוא עלה מן הרחוב על מעקה
הגינה שמתחתינו וממנו בקפיצה מרשימה אחת הגיע לאדן החלון של הסלון. מיץ
ופטל
המטופשים, במקום לנהוג כחיות טריטוריאליות אמיתיות פשוט נעמדו בפרווה
סמורה
והביטו בפולש. הגעתו של הגורם האנושי שינתה את מאזן הכוחות ואילצה
אותו לברוח. הוא לא השתמש בדרך המילוט הנוחה יותר - דלת הבית שהושארה
פתוחה,
אלא בחר בחלון הסלון. היתה זו דווקא פטל שניצלה את ההזדמנות ונימלטה
לחדר המדרגות.
אל הבית נכנסה ציפור תוכינון קטנה וכחולה. אני, ששהיתי באותה
שעה לבדי בבית הבחנתי שעל אחד מחרכי התריס של חדר הממ"ד עומדת ציפור
ושמחתי שהנה יהיה לחתולים עניין לענות בו. אבל כעבור מספר דקות, נכנסה
הציפור הביתה ונעמדה על כוננית הספרים. רק אז אפשר היה להבחין שאין זו
ציפור
דרור, המורגלת בחיי החוץ, אלא תוכי שכנראה ברח זה עתה מכלובו ואינו
בקי בכלליו האכזריים של העולם החיצון. החתולים נעמדו ליד הכוננית. הם
היו יכולים בקלות לקפוץ מן השולחן אל המדף ולתפוס את הציפור ההמומה,
אבל אולי בגלל פחד או חוסר נסיון הם פשוט נעמדו להם שעה ארוכה והביטו
מעלה. התחלתי לחשוש שמא יתרחש טבח אכזרי ולכן סילקתי אותם מן החדר וסגרתי
את הדלת
שלו.
כעבור זמן מה פתחתי את הדלת ומצאתי את הציפור עומדת באותו מקום ובאותה
תנוחה. שוב סילקתי את החתולים מן החדר, אך הם הצליחו לפתוח את הדלת והיה
צורך לסלקם שוב. בינתיים הגיע יורם וניסה להשקות את הציפור במים, אך
היא לא הגיבה. הוחלט להעבירה לבית החולים הוטרינארי במכבים. יורם אסף
אותה אל תוך ציפית של כרית ללא שום התנגדות.