עולמם המופלא של מיץ ופטל

9. אוכל, קדימה אוכל

באופן כללי שניהם אוהבים לאכול עד מאוד אבל מיץ אוהב הרבה יותר לכן הוא גם שמן יותר. כאשר הם היו קטנים רצינו להעניק להם תנאים נאותים להתפתחות והיינו מאביסים אותם: הבשר מקופסאות השימורים היה רק תוספת למזונות מגוונים אחרים כמו ביצה קשה מרוסקת, פתיתי קורן פלקס, אורז, תפוחי אדמה, בטטה, לחם, שקדי מרק, פיסות חסה, גבינה וחלב. אבל אז שמנו לב שהם, ובעיקר מיץ, הולכים ומשמינים והחלטנו לקצץ בכמויות. זה לא כל כך עוזר. להיטותו של מיץ לאוכל מתבטאת בכך שכשאנחנו יושבים אל השולחן כדי לאכול הוא בא ומרחרח ארוכות. כאשר הוא שומע ממרחק את הרחש שמבשר לו שנטלנו לידינו את פותחן הקופסאות הוא בא בריצה מהירה, גם אם לא התכוונו לפתוח קופסת מזון בשבילו. בזמן פתיחת הקופסה הוא דוחף את הראש שלו ומרחרח את איזור החריץ שנוצר בקופסה בצורה שמפריעה ומעכבת את מתן האוכל. פעם ניסינו לראות עד כמה הוא יכול להתגבר על מכשולים כאשר הוא שומע רעש של אוכל. הכנסנו אותו לתוך קופסת קרטון צרה וגבוהה. הוא הצליח, עם כל משמניו, לקפוץ (מן המקום, בלי תנופה) לגובה של בערך מטר וחצי ולהיחלץ ממנה.

לאחרונה התחלנו לקנות זיתים שחורים מלוחים מאוד מוקפים בגרגרי מלח גסים. כל פעם שהיינו פותחים את החבילה הם היו מתלהבים ואוכלים חתיכות זית קטנות שהיינו חותכים להם. פעם נגמרה החבילה ונשארו רק גרגרי המלח הגסים. מיץ ופטל ליקקו אותם בתיאבון כל כך רב ואפילו רבו עליהם (הם אף פעם לפני כן לא רבו על אוכל) עד שנאלצנו להפסיק את הליקוקים מחשש לבריאותם. פטל, מתוקף היותה כבשה, אוהבת גם לאכול עלי שרך שערות שולמית. מיץ גם אוכל אבל לא בהתלהבות כל כך גדולה. מצד שני לא איכפת לו ללקק מיץ בננות בחלב.
כשמגיעה שעת האוכל ואנחנו מתמהמהים, או ששכחנו, או שרק הרגע התעוררנו ועוד לא הספקנו לשטוף פנים, הם משמיעים קולות רטינה כדי לרמוז לנו שהם רעבים. אם זה בבוקר, מיץ בא לחדר השינה שלנו, עולה על המיטה, דורך עלינו ומשמיע תחנונים לצד גירגורי הנאה שמשרה עליו נוכחותנו. פטל שכמעט אף פעם לא נכנסת לחדר השינה שלנו מתהלכת בסלון ומשמיעה קולות מחאה רמים מתוך ידיעה שמיץ עושה עבורה את המלאכה. במשך כל זמן ההמתנה לאוכל, הם מלווים כל תנועה אגבית שלנו לכוון המטבח או מרפסת המטבח (גם אם מדובר רק במעבר מחדר השינה לאמבטיה) בריצה פראית או בקפיצה על משטח השיש תוך השמעת קולות תחנונים, מתוך מחשבה שאלה יגרמו לנו להבין את הרמז. כשסוף סוף אנחנו ניגשים להתקין להם את הארוחה, הם כל כך נרעשים שהם רצים לכוון המרפסת (בה נמצא האוכל), קופצים על השיש ועל התנור וחזרה אל הרצפה ועוקבים בסערת רגשות אמיתית אחר כל תנועותינו עד שהמזון מונח בצלחת. לעיתים הם כל כך מרוגשים שעליהם להירגע קודם שיוכלו לגעת במזון.
פטל מסוגלת להפעיל עלינו מניפולציות דרך האוכל. כשהיא כועסת או מרגישה מאוימת או שהאוכל לא מספיק טעים בעיניה או קר מדי או שמיץ נראה לה שתלטן היא פשוט מונעת מעצמה אוכל ומתרחקת מהצלחת. אז עלינו להפסיק את מיץ באמצע האכילה, לקרב אליה את הצלחת ולפתות אותה בדברי כיבושין. כשהיא באמת כועסת גם זה לא עוזר. לאחרונה היתה תקופה של יום וחצי שבהם היא לא נגעה באוכל.