עולמם המופלא של מיץ ופטל

13. שלושה במיטה אחת (כולל החתול)

מיץ תמיד מחפש את חברתנו. בלילות הוא עולה על המיטה דורך על כל האיברים הרגישים שלנו ומתחיל לגרגר תוך שהוא מבצע פעולות של "חליבה" מכאיבות - שתי הרגליים הקדמיות דורכות עלינו לסירוגין תוך כדי שליפה של ציפורניים ברגל הדורכת. פעולה זו זהה לפעולה שעושים חתולים כאשר הם יונקים חלב מאימם, דבר ששב ומאשר שמיץ רואה בנו אמא. אנחנו מנסים להתגונן בעזרת השמיכה אבל זה לא תמיד עוזר כי הוא כאילו מעדיף את המגע עם העור העדין שלנו. אנחנו גם גוזרים את הציפורניים שלו בקביעות אבל לפעמים הן גדלות לפני שהספקנו. בחורף הוא מתפקד ככרית חימום. (למעשה זה לא כל כך נכון כי הוא תמיד מגיע אחרי שכבר התמקמנו במיטה והספקנו להתחמם, חוץ מזה הפרווה שלו מבודדת ולא מאפשרת לנו לבוא במגע עם חום הגוף שלו). לפעמים הוא רובץ עלינו או על ידינו אבל הרבה פעמים הוא מגיע לאיזור הכרית ומנסה לרמוז לנו שהוא מעונין להכנס מתחת לשמיכה. כאשר מרימים קצת את קצה השמיכה הוא נכנס, מתמקם ומגרגר ארוכות.

לאחרונה החל מיץ לבלות עימנו לילות ארוכים, דבר שמשמח אותנו מאוד. הבעיה היא שנוכחותו מגבילה מאוד את חופש התנועה שלנו בזמן השינה. כאשר הוא ישן מעל השמיכה בין שנינו נוצר בה קער ובשל כך קטנים משאבי השמיכה העומדים לרשותנו. כאשר הוא ישן על אחד מאיתנו עלינו להיאבק במשקלו אם ברצוננו להסתובב, ואם הוא ישן בין רגליו של אחד מאיתנו, הלה מאבד לחלוטין את האפשרות להסתובב אלא אם כן יצליח להעביר את רגלו האחת מתחת לחתול כבד המשקל ולאחדה עם רעותה. כששנינו או אחד מאיתנו סוגרים את דלת החדר שבו אנו נמצאים הוא מתישב ליד הדלת ומתחיל לצייץ. זה קורה תמיד כשאנחנו מתקלחים. הדילמה היא שאם אנחנו מותירים אותו בחוץ הוא רוצה להיכנס ולהיפך. העובדה שמיץ תמיד נענה לנו ואף פעם לא מסרב גורמת לנו לעיתים לאבד את חוש המידה ולהקניט אותו קצת יותר מדי, למשל להרים אותו ולרקוד ברחבי הבית או להשמיע קולות חיבה רמים מדי. במקרים כאלה אחרי שמניחים לו הוא ניגש לפטל ומכה אותה כדי לפרוק את תיסכוליו.